היערכות לקראת תום שנת המס 2010 ותחילת שנת המס 2011

היערכות לקראת תום שנת המס 2010 ותחילת שנת המס 2011

היערכות לקראת תום שנת המס 2010 ותחילת שנת המס 2011

1)תשלומים לקרן השתלמות  – לעצמאי יוכר כהוצאה תשלום של 4.5% מההכנסה מעסק שאינה עולה על 243,000 ש"ח - 10,935  ש"ח. ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום נוסף של העצמאי  בשיעור של 2.5%. דהינו כדי ליהנות מההטבה המקסימלית על העצמאי להפריש לקרן סה"כ  7% מהכנסתו עד לתקרה של 17,010 ₪. לגבי  שכיר בעל שליטה בחברה יוכר כהוצאה לחברה תשלום של 4.5% מהמשכורת שאינה עולה על 188,544 ₪. ניכוי ההוצאה מותנה בתשלום מקביל של בעל השליטה בשיעור של 1.5% באמצעות ניכוי בתלוש המשכורת. סה"כ ההפרשה המקסימלית היא אפוא 6% מהמשכורת עד התקרה של 11,312 ₪ תשלום שנתי. וניכוי מקסימלי למעביד - 8,484 ש"ח.

2)תשלומים לקופות גמל וביטוח חיים  - ההטבה בגין תשלומים אלו הינה הפחתה במס על ידי ניכוי חלק מסכום ששולם כנגד ההכנסה החייבת במס, וכן זיכוי של חלק מהסכום ששולם כנגד חבות המס של הנישום. (לגבי תשלומים לביטוח חיים ההטבה היא על ידי זיכוי ממס בלבד).

בתאריך 23 בינואר 2008 התקבל בכנסת תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופת גמל) התשס"ה 2008. לשינוי החקיקה במסגרת החוק האמור יש השפעה מהותית על החיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחד החל מ- 1.1.2008 לא יאושרו עוד קופת גמל לתגמולים כל ההפקדות שיעשו יהיו במסלול קצבה בלבד. (על כספים שהופקדו עד 31.12.2007 יחולו הכללים הישנים).

בגיל פרישה ניתן להוון אם יוכח שמובטח  לפורש סכום קצבה מזערי בסך 3,850 ₪ לחודש (שיעודכן מידי שנה לפי שיעור עלית המדד) לתקופה של 200 חודש כלומר אפשרות ההיוון רק במידה ונצברו מעל 770,000 ₪.

משיכת כספים באופן חד פעמי על ידי מי שאינו עומד בתנאים (גיל הוכחת קצבת מינימום)מהווה משיכה שלא כדין שחייבת במס מינימלי בשיעור של 35% (עד לגובה המס השולי – הגבוה מביניהם).

הזיכוי בגין הפקדה לקצבה הינו 35% ובגין הפקדה לביטוח חיים הזיכוי הוא של 25%.

הפקדה המרבית שיכול מעביד להפקיד לקופ"ג עבור לעובד, עומדת בשנת המס 2010 על 7.5%X384,720 (ארבעה פעמים תקרת השכר הממוצע במשק).

ההפקדה המרבית המותרת לביטוח אבדן כושר עבודה עומדת בשנת 2010 על 3.5% מסך 384,720 (4 פעמים תקרת השכר הממוצע במשק).

על פי סעיף 32(9) (א) (2) לפקודה- ההפרשה לקופת גמל לקצבה + לפיצויים עבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס 2010 הינה 11,390 ₪ לשנה.

לגבי עצמאי תקרת ההכנסה להפקדה בקופ"ג לקצבה על שם הנישום או בת זוגתו בלבד הינה 194,400 ₪.  הסכום המקסימלי להפקדה הינו 16% = 31,104 ₪ הטבה מקסימאלית היא – ניכוי של 11%  מההכנסה ובשקלים 21,384 ₪, וזיכוי ממס של 35%  על 5% מההכנסה ובשקלים 35% X 9,720 ₪ = 3,402 ₪.  בהפקדות בשיעורים הנמוכים מ 16% של  סך ההכנסה יקטנו מרכיבי הניכוי והזיכוי ע"פ הכללים הקבועים בחוק.


3)ספירת מלאי - על עסקים המחזיקים במלאי להיערך לספירת מלאי של סוף שנה. ברשימות המלאי  יש לכלול תאור מספיק כדי לאפשר זיהוי של כל הפריטים השונים, וכן בנוסף לרישום הכמות יש לציין את יחידת המדידה.
יש למספר את גיליונות הספירה מראש במספר עוקב. בראש כל גיליון לציין תאריך, מקום האחסון, ושם של מבצע הספירה. רצוי להשאיר מקום לשני טורים נוספים שימולאו במועד מאוחר יותר והם מחיר עלות היחידה, ושווי כולל. את רשימות המלאי יש לערוך לפי הקבוצות הבאות: חומרי גלם, תוצרת גמורה, תוצרת בעיבוד, חומרי עזר, וחומרי אריזה. כדי להימנע מטעויות יש להקפיד על חתך מכירות וקניות נכון בעת הספירה. דהיינו לא לכלול בספירה פריטי מלאי שעדיין נמצאים במחסן העסק, אך כבר הוצאה לגביהם חשבונית מכירה שנרשמה בספרי העסק בשנת המס הנוכחית, ולמעשה כבר אינם בבעלות העסק. וכן יש להקפיד לכלול במלאי פריטים בבעלות העסק הנמצאים במקומות אחרים או בדרך כגון יבוא שחשבונית הספק בגינו תרשם בספרי העסק רק בשנת המס הבאה. מספר ימים לאחר תום השנה נוהגים שלטונות המס לערוך ביקורת פתע באופן מדגמי אצל נישומים שונים כדי לוודא  שאכן בוצעה ספירת מלאי מסודרת בעסק.

4) ניכוי במקור ממקבלי תשלומים – מלבד חובת ניכוי מס במקור תשלומים לספקים שחלה על נישום  שמחזור השנתי של עסקו עולה על סכומים שנקבעו, חלה חובת ניכוי במקור גם על כל מי שחייב בניהול ספרים בשיטת החשבונאות הכפולה לרבות חברות בע"מ. כמו כן חלה חובת ניכוי במקור לגבי כל נישום על תשלומי שכר דירה. בנוסף לכך חלה חובת ניכוי במקור על תשלומים מסוימים לפי סוג העסק המשלם כגון שכר סופרים, עמלות ביטוח, שכר אומנים ומרצים, עבודות קבלנות משנה בבניה, הובלה, מתכת, אלקטרוניקה, ועיבוד יהלומים. המשמעות הפרקטית של חובת ניכוי מס במקור היא שיש להשיג אישורים על ניכוי במקור וניהול ספרים עבור כל הספקים ונותני השירותים הקבועים של העסק. בעבר היה על הנישום לפנות ישירות לכל הספקים ונותני השירותים שלו ולקבל מהם אישורים תקפים על ניכוי במקור. כיום ניתן לקבל את האינפורמציה הנ"ל באתר האינטרנט של מס הכנסה לפי מספר העוסק של הספק. על פי אישורים אלו יש לנכות את המס במקור או כאשר יש פטור מלא אז כמובן אין ניכוי במקור. את האישורים הנ"ל מומלץ להדפיס לשמור בקלסר לפי סדר אלפאבתי. באופן זה יהיה ניתן להציג אישורים אילו בעת ביקורת מס הכנסה אשר עלולה להיערך גם שנים לאחר מכן. מתשלומים בגין שירותים או נכסים לספק אשר אין לו אישור כאמור -  יש לנכות מס במקור - 20% אם מקבל התשלום המציא אישור שהוא מנהל ספרים כחוק או 30% בהעדר אישור כזה. ניכוי במקור מתשלומי שכר דירה הוא 35%. הניכוי במקור הוא אחוז מסה"כ התשלום כולל המע"מ. אין צורך לנכות מס מתשלום חד פעמי  של עד 4,440 ש"ח לספק שאינו עובד באופן קבוע עם העסק. יש להקפיד מאוד על ביצוע ההוראות הנ"ל היות ואי ניכוי מס במקור גורר קנסות כבדים וכן אי הכרה בהוצאות לצורך מס.

5)ניהול ספרים וחובת שמירת מסמכים - שלטונות המס נוהגים לערוך ביקורת פתע בעסקים על מנת לבדוק את אופן ניהול הספרים בעסק במידה ומתברר בעת הביקורת כי ישנם ליקויים מהותיים בניהול ספרים, לשלטונות המס ישנה הזכות להשתמש בממצאים אלו כנגד הנישום בעת קביעת המס בשומותיו עד כדי פסילת ספרים. לכן רצוי מאוד לכל בעל עסק להיות בקי בדרישות ניהול הספרים לגבי עסקו (ניתן כמובן לבדוק זאת עם משרדנו).  יש להקפיד על ניהול ספרי עזר במידה ונדרש כגון ספר הזמנות לנותני שירותים, ספר הובלות והסעות לעסקי הסעות,  ספר עסקאות למתווכי נדל"ן וכו´ וכן יש להקפיד על נהלים תקינים של רישום מסמכים וניהול ספרים כגון הנפקת חשבוניות, חשבונית עסקה, קבלה עם המכירה, הנפקת קבלות מיד עם קבלת התשלום, משלוח סחורה רק עם תעודות משלוח או חשבוניות, רישום תקבולים באופן מיידי וכדומה.  ע"פ הוראות מס הכנסה – ניהול פנקסי חשבונות יש לשמור על מערכת החשבונות במשך 7 שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת או במשך 6 שנים מיום הגשת הדו"ח לאותה שנת מס, לפי המאוחר מביניהם.

6)שמירת חומר נחוץ להצהרות הון - רשויות מס הכנסה נוהגות מידי מספר שנים לדרוש מנישומים דוח על הרכוש וההתחייבויות (הצהרת הון) ליום מסוים. דוח זה משמש מכשיר בידי רשויות המס לבדיקת גידול בלתי מוסבר בהון של הנישום. אם ישנו גידול בהון הנישום ואין לנישום הסבר על מקור הגידול בהון - רשויות המס רואות בכך העלמת מס שהיא עבירה פלילית, וכן הדבר משמש עילה לגביית מסים נוספים מהנישום מעבר למה שנקבע בשומות. לפיכך דוח זה הוא חשוב ביותר ויש לשמור את כל המסמכים המבססים את מקורות ההון שיש לנישום ואשר יידרשו בעת הכנת הדוח.

מסמכים אלו כוללים: מסמכים על הכנסות פטורות ממס שהיו לנישום, ירושות, פדיון קופות גמל,  פדיון תוכניות חסכון, פדיון פוליסות ביטוח, ריביות שנצברו על פיקדונות. חוזים על רכישות נדל"ן, רכבים, וכל רכוש אחר, מסמכי קניות ומכירות של ניירות ערך, ודפי בנק משנים קודמות. וכן יש לשמור על מסמכים מאמתים לגבי מתנות שנתקבלו או נתנו לקרובים והלוואות פרטיות שניתנו או נתקבלו. ראוי להדגיש כי מתנות והלוואות בסכומים משמעותיים אין לבצע במזומן. יש לשמור על מסמכי העברות כספים והפקדות שקים בבנק של מתנות או הלוואות מאחר שלצורך הצהרות הון רשויות המס אינן מקבלות כהסבר מתנות או הלוואות שנתקבלו במזומן.


7)הפחתה הדרגתית בשיעורי המס ליחידים – במסגרת החוק להתייעלות כלכלית 2009 יופחתו שיעורי מס הכנסה ליחידים משיעור מקסימלי של 46% ב 2009 עד לשיעור מקסימלי של 39% בשנת 2016 . להלן שיעורי מס הכנסה ליחידים אשר יחולו ב 2011:


הכנסה (ש"ח) הכנסה (ש"ח)

הכנסה מיגיעה אישית

והכנסה חייבת של יחיד שמלאו לו 60

הכנסה שאינה מיגיעה אישית
מסכום עד סכום שיעור המס באחוזים שיעור המס באחוזים
0 57,240 10 30
57,241 101,640 14 30
101,641 152,640 23 30
152,641 219,000 30 33
219,001 472,080 33 33
מעל  472,081   45 45


8) הפחתה הדרגתית בשיעורי מס חברות במסגרת החוק להתייעלות כלכלית שיעור מס חברות יופחת בהדרגה משיעור של 26% בשנת 2009 לשיעור של 18% בשנת 2016. להלן שיעורי מס חברות החל משנת 2009:

שנת מס שיעור מס חברות שנת מס שיעור מס חברות
2009 26% 2013 22%
2010 25% 2014 21%
2011 24% 2015 20%
2012 23% 2016  ואילך 18


9) שיעורי המס על הכנסות פאסיביות -  להלן שיעורי המס על הכנסות פאסיביות והכנסות בשוק ההון:

  • מיסוי רווחי הון ודיבידנדים: (תחולה  - 2007)



  יחיד שאינו בעל מניות מהותי בחברה חברה יחיד בעל מניות מהותי מחב´ בשליטתו
רווח הון מני"ע ומכשירים פיננסיים צמודים 20% שיעור מס חברות 25%
רווח הון ממכשירים שקליים לא צמודים 15% 25% 20%
רווח הון מנכס שאינו ני"ע 20% 25% 25%
שבח מקרקעין /  זכות באיגוד מקרקעין 20% שיעור מס חברות 25%
רווח הון על נדל"ן בחו"ל / זכות באיגוד מקרקעין בחו"ל 20% שיעור מס חברות 25%
דיבידנד (שאינו ממפעל מאושר) מחברה תושבת ישראל 20% 0 25%
דיבידנד מחברה שאינה תושבת ישראל 20% 25% 25%

 

  • שיעורי מס על הכנסות מריבית של יחידים: (תחולה  -  2007)
פיקדונות תוכניות חיסכון צמודים בישראל 20%
פיקדונות שקליים ותוכניות חיסכון בנקאות לא צמודות 15%
פיקדונות בחוץ לארץ 20%

הערות:

1.    למרות האמור תחויב הכנסה מריבית בשיעור מס מלא בהתאם לשיעורי המס השולי של היחיד במקרים הבאים: הריבית היא הכנסה מעסק, היחיד תבע בניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה, היחיד הוא בעל מניות מהותי בחברה ששילמה את הריבית.

2.    ההטבה של שיעורי מס מופחתים לעניין הכנסות מריבית הינם ליחידים בלבד ואינם חלים על חברות.

10)   תכנוני מס אגרסיביים - במטרה להגביר את האכיפה ולהיאבק באופן אינטנסיבי בתופעת תכנוני המס האגרסיביים נקבע כי שר האוצר באישור ועדת הכספים הוסמך לקבוע רשימת פעולות של תכנוני מס אשר לגביהם תחול חובת גילוי ודיווח על ידי הנישום לרשות המיסים במסגרת הדוח השנתי.  אי דיווח ייחשב כעבירה פלילית. במקרים בהם תחול תוספת מס בעקבות ביקורת שומה כתוצאה מהפחתת מס שנבעה מתכנון המס המנוי ברשימה ונקבע לגביו בשומה סופית כי הוא בגדר עסקה מלאכותית יוטל על הנישום קנס גירעון מיוחד של 30% מגובה המס שהופחת. הוראות דומות נקבעו אף לעניין חוק מע"מ.

התקנות נועדו לשקיפות הדוח של הנישומים הנמסר לשלטונות המס, ועצם הדרישה לדווח אינה מהווה הצהרה של רשות המסים, כי תכנון המס אינו לגיטימי, אלא היא נועדה רק לאפשר לפקיד השומה ולמנהל מע"מ נגישות ראויה ויכולת בדיקה של העסקה.

הפעולות שלגביהן נדרש דיווח למס הכנסה הינן כדלקמן:

  1. העברת תשלומים בסך 2,000,000 לשנה לפחות, בשל דמי ניהול/יעוץ בין צדדים קשורים, כשבעקבות העברתם פחת סכום המס שהיה צריך להשתלם אילולא הועברו שכן, מקבל ההכנסה שלם מס מופחת בגינה.
  2. מכירת נכס לצד קשור, שיצרה הפסד בר קיזוז למוכר בסכום של 2,000,000 לפחות.
  3. מכירת נכס בתוך 3 שנים מיום שהגיע בפטור ממס מצד קשור, ובמכירתו לאחר מכן נוצר רווח או הפסד בסכום של 2,000,000 לפחות, אשר קוזז אצל המוכר.
  4. מחילת חוב בין צדדים קשורים, כשנוצר הפסד או רווח בסכום של 1,000,000 לפחות, אשר קוזז מהכנסות המוחל/הנמחל, ובעקבות המחילה פחת סכום המס שהיה צריך להשתלם אילולא מחילת החוב.
  5. פירעון יתרת חובה בסכום של 1,000,000 לפחות, של יחיד בעל מניות בחברה ברבעון האחרון של שנת המס, כאשר ברבעון העוקב גדלה יתרת החובה שלו ב-25% לפחות מהסכום שנפרע.
  6. רכישת אמצעי שליטה בחבר בני-אדם כשלרוכש המחתה זכותו של אחר כלפי חבר בני-האדם, והרוכש הגיע במקביל להסדר לתשלום מקצת החוב לצד ג´ ונוצרה לרוכש יתרת זכות.
  7. רכישת 50% מאמצעי השליטה של חברה בתקופה של 24 חודשים, כשלחברה הפסד בר קיזוז בסכום של 3,000,000 לפחות.
  8. החזקה של תושב ישראל ב-25% או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני-אדם תושב מדינה שאינה מדינת אמנה.
  9. החזקה של תושב ישראל ב-25% או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני-אדם תושב מדינת אמנה, שמעל 50% משווי נכסיה או השימוש בהם נעשה בישראל, במישרין או בעקיפין.
  10. העברת הפסדים בסכום של 500,000 לפחות, מחברה משפחתית לנישום המייצג שמקורם בתשלומים ששולמו לו, ונדרשו על-ידה כהוצאה.

11)חובות דיווח הנובעות מפעילות בין-לאומית - תקנות 2(9) ו-2(10) לתקנות תכנון מס החייב בדיווח מפרטות את חובת הדיווח, הנובעת לתושב ישראל, הרוכש חבר-בני-אדם תושב חוץ או מחזיק בו או מקבל תקבולים ממנו. התקנות מבחינות בין חבר-בני-אדם, שהוא תושב מדינה שאינה מדינה גומלת (קרי: חבר-בני-אדם, שאינו תושב מדינה שעמה חתומה ישראל על אמנה למניעת מסי כפל, וכלשון התקנות: "חבר-בני-אדם מיוחד"), לבין חבר-בני-אדם תושב מדינה גומלת.



12)תקנות מע"מ לעניין תכנון מס החייב בדיווח - ביום 28.5.2007 פורסם חוזר מע"מ (1/2007) העוסק בתקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח). בתקנות אלו נקבעו שתי פעולות הנחשבות כתכנוני מס לעניין חוק מע"מ החייבות, לפיכך, בדיווח:

1.התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים המתארגנת כקבוצה לרכישת הזכות ולבניה על המקרקעין באמצעות גורם מארגן. כל התקשרות שנעשתה עם בעל זכות במקרקעין למכירת זכות במקרקעין לקבוצת רוכשים שנעשתה בתקופה שבין ה-1.1.2007 ל-31.12.2009, הרי שחלה חובת דיווח לרשויות מע"מ, בד בבד עם הדו"ח התקופתי. זאת ועוד, לגבי התקשרויות כאמור שנערכו בתקופה שבין ה-1.1.2007 ל-30.6.2007, טופס הדיווח יוגש למנהל עד ליום 15.7.2007.

2. כל החזקה במישרין או בעקיפין של מלכ"ר או מוסד כספי, באחד או יותר מאמצעי השליטה בעוסק, בשיעור של 75% לפחות.




13)זיכוי ממס לבעלי תואר אקדמאי – תינתן מחצית נקודת זיכוי ליחיד תושב ישראל, שסיים את לימודיו לתואר ראשון או שני (החל בשנת המס שלאחר סיום הלימודים), כלהלן: מחצית נקודת זיכוי תינתן לאחר לימודי תואר ראשון במשך תקופה הזהה לשנות הלימוד, אך לא יותר משלוש שנות מס. מחצית נקודת זיכוי תינתן לאחר לימודי תואר שני במשך תקופה הזהה לשנות הלימוד, אך לא יותר משתי שנות מס. יחיד יהיה זכאי לנקודות זיכוי אלו פעם אחת בלבד.

14)השכרת דירת מגורים -  ישנם מספר מסלולי מיסוי אפשריים להכנסות מהשכרה למגורים. כדי לבחור באחד משני המסלולים של מס מופחת או פטור מלא / חלקי  (ב, או ג) על הדירה להיות מושכרת לצורך מגורים בלבד וכן ההכנסה צריכה להיות הכנסה בידי יחיד (או מלכ"ר בתנאים מסוימים) אשר אינה הכנסה מעסק.

א.המסלול הרגיל : תשלום מס מלא על פי המס השולי של הנישום בשעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודת מ"ה (החל מ 30% ועד 45% שיעור מס מרבי ב 2010 ). לצורך קביעת ההכנסה החייבת יותרו בניכוי כל ההוצאות ששימשו בייצור ההכנסה מההשכרה בשנת המס. כולל הוצאות אחזקה ותיקונים,הוצאות מימון , ארנונה ופחת .

ב.מסלול מס מופחת : תשלום מס בשיעור של 10% בלבד (עפ"י סעיף 122 לפקודה) . במקרה זה , אין המשכיר רשאי לדרוש הוצאות או לתבוע פחת והמס משתלם על סך ההכנסה ברוטו ממקור זה . המס ישולם בתוך 30 ימים מתום שנת המס שבה הייתה ליחיד הכנסה מדמי שכירות , אלא אם כן שילם היחיד באותה שנת מס מקדמות על הכנסה זו .



ג.מסלול פטור מלא / חלקי : בחלופה זו ההכנסה תהיה פטורה עד לתקרה של 4,680 ₪ לחודש בשנת המס 2010 . הפטור יחול רק אם בידי המשכיר מסמך בחתימת ידו של השוכר המאשר כי הדירה משמשת לו למגורים בלבד. יש להקפיד שתנאי זה יופיע כסעיף בחוזה השכירות. במסלול זה לא ניתן לתבוע הוצאות פחת. כאשר הכנסה מדמי שכירות עולה על התקרה הקבועה בחוק, תקרת הפטור תוקטן בגובה הסכום שבו עולה ההכנסה מהשכרת דירות המגורים על התקרה . התוצאה בפועל תהיה מיסוי מלא על כפל ההפרש בין דמי השכירות לתקרת הפטור . יתרת ההכנסה תחויב במס לפי המסלול הרגיל ויוכרו הוצאות באופן יחסי לשיעור ההכנסה החייבת לעומת כלל ההכנסות .



ד.מסלול הכנסה מעסק : דיווח על ההכנסות מהשכירות כהכנסה מעסק בניכוי כל ההוצאות הרלבנטיות לעסק זה . וזאת במקרה והנישום עומד בקריטריונים של עסק. תשלום המס יהיה ע"פ מס שולי, אך מקרה זה יהיה המשכיר זכאי ליהנות משיעורי מס התחלתיים מיגיעה אישית של 10% במקום שיעור מס התחלתי של 30% . בפסיקה נקבעו מבחנים שונים לקיומו של עסק אשר הרלבנטיים מביניהם לענייננו הם: מבחן המנגנון והארגון – קיומו של עסק מחייב מנגנון וארגון כגון שילוב של נכסים, מכונות ציוד וכוח אדם.

מבחן המעורבות – מידת המעורבות של הבעלים בתפעול העסק.

מבחן הסיכון הכלכלי – הקמתו והפעלתו של עסק מעמידה את בעליו בפני סיכון כלכלי שהשקעתו תרד לטמיון.

על פי מבחנים אלו פעילות השכרה של מספר דירות על ידי יחיד בדרך כלל לא תחשב לעסק. וזאת כל עוד הפעילות מסתכמת בהחזקת הנכסים והעמדתם להשכרה. בפעילות זו אין מנגנון וארגון משמעותי, אין מעורבות רבה של הבעלים בתפעול, וכמו כן אין סיכון משמעותי האופייני לעסק.

השלכות ביטוח לאומי - במסלול מס מופחת של 10% ובמסלול הפטור המלא אין חיוב של דמי ביטוח לאומי. לעומת זאת במסלול המס הרגיל יש חיוב בדמי ביטוח לאומי בשיעור 12% על סכום דמי השכירות העולה על 25% משכר הממוצע במשק (כ 26,000 ₪ לשנה). במסלול הכנסה מעסק יש חיוב בדמי ביטוח לאומי בשיעורים החלים על הכנסות רגילות מעסק עצמאי.

שילוב בין המסלולים - עמדת רשות המיסים היא שלא ניתן לשלב בין המסלולים אולם לדעת מומחי מס מסוימים ניתן לשלב את מסלול הפטור עם מסלול 10% מס באופן מוגבל: תקרת הפטור ממס תקטן בכל הסכומים שחויבו במסלול ה 10%. לפיכך שילוב מעין זה יהיה רלבנטי רק כאשר סך ההכנסות משכירות גבוה מתקרת הפטור אך נמוך מכפל תקרת הפטור.

15)משיכות והלוואות לבעלי שליטה מחברה שבשליטתם – בפסק הדין אביגדור שמואל נגד פקיד השומה תל אביב (1) השופט החמיר עם הנישום וקבע שמשיכות כאמור הינם משכורת לכל דבר ועניין וזאת למרות ששלטונות המס היו מוכנים להסתפק בהגדרת דיבידנד. טענת הנישום שהסכומים שקיבל הינם הלוואה תעמוד לו רק אם מסתמנת אצלו כוונה ברורה ומוכחת מעל לכל ספק סביר להחזרת ההלוואה. יש לזכור שהריבית  לפי סעיף 3ט על משיכות כנ"ל הינה 4% לשנה בתוספת הפרשי הצמדה למדד, כמו כן יש לזכור ששלטונות מס ערך מוסף דורשים תשלום מע"מ על סכום הריבית והפרשי הצמדה.

16)חובת תשלום ביטוח הלאומי על הכנסות פאסיביות - תיקון 103 לחוק הביטוח הלאומי ומס בריאות בתחולה מיום 1 בינואר 2008 הטיל חובת תשלום ביטוח לאומי בגין הכנסות פאסיביות. עובד עצמאי או שכיר שיש לו הכנסה ממקורות אחרים (סעיף 2 לפקודה אשר אינה הכנסה מעבודה או מעסק מחויב בדמי ביטוח על הכנסתו האחרת אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסתו כשכיר וכעצמאי (בשונה מהמצב שלפני התיקון). בכל מקרה תהיה פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסה אחרת כאמור שאינה עולה על סכום השווה ל 25% מהכנסה הממוצעת במשק (כ- 26,583 ₪ בשנת המס 2010). שיעור דמי הביטוח על ההכנסה אחרת הינו 7% דמי ביטוח ועד 5% דמי בריאות בסך 12%. במידה והכנסה מעבודה כעצמאי או שכיר עלתה על תקרת הביטוח הלאומי אזי ההכנסה האחרת לא תחויב בדמי ביטוח או דמי בריאות.

עם זאת לא יחויבו בדמי ביטוח לאומי ההכנסות הפאסיביות הבאות:

  1. הכנסות משוק ההון כגון ריבית דיבידנד מניירות ערך לרבות רווחי הון פטורות מדמי ביטוח.
  2. הכנסה מדיבידנד המשולם ע"י חברה לבעל שליטה מהותי והחייבת במס    של 25% פטורה מביטוח לאומי ודמי בריאות.
  3. הכנסה מריבית למעט הכנסה מריבית המהווה הכנסה מעסק או הכנסה בידי בעל מניות מהותי בחברה ששילמה את הריבית.
  4. הכנסות משכירות למגורים פטורות או בשיעור מס מוגבל של 10% וכן הכנסות משכירות בחו"ל הממוסות במסלול של 15% מס.
  5. חברה משפחתית וחברת בית - בעלי המניות בחברות הנ"ל יחויבו בדמי ביטוח על הכנסות החברה המשפחתית או חברות בית כאילו חולקו בסוף השנה לבעלי המניות    בהתאם ליחס שכל בעל מניות מחזיק בהון החברה (כלומר לפי האחוז שיש לו בחברה).

17)הכפלת תקרת ההכנסה החייבת בביטוח לאומי – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטה בנובמבר 2010 בניגוד למצופה שלא להוריד את תקרת ההכנסה החייבת בביטוח לאומי ועומדת כיום על כ 80,000 ₪. כזכור במסגרת חוק התייעלות הכלכלית הוכפלה התקרה החל מ 1.8.2009 מתוקף הוראת שעה והייתה אמורה לרדת החל מ 2011 . החלטה זו בלתי צפויה ובלתי הוגנת ומעלה שוב את הכדאיות לגבי יחידים להעביר את פעילותם למסגרת חברה ובכך לחסוך באופן משמעותי בתשלום דמי הביטוח הלאומי.

18)רפורמה במס לעולים חדשים ותושבים חוזרים  - לרגל שנת ה 60 למדינה כדי לעודד עלייה ולהשיב ישראלים יורדים לישראל, הונהגה רפורמה רחבת היקף המעניקה הקלות במיסוי לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.

יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות ("תושב חוזר ותיק"), מעמדו לצורך מס נקבע כזהה למעמדו של עולה חדש.

לגבי עולה חדש ותושב חוזר ותיק נקבעה תקופת פטור אחידה של 10 שנים לגבי כל ההכנסות לסוגיהן, שהופקו או שצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. לגבי רווחי הון, יישאר הפטור של 10 שנים על כנו, וכך גם לגבי כל נכס מחוץ לישראל, ולא משנה מתי נרכש. כמו כן נתנו הקלות משמעותיות נוספות בצורה של קביעת מסלול התאקלמות לתקופה של שנה, פטור מחיוב דיבידנד רעיוני בשל החזקה בחברה נשלטת זרה, פטור של 10 שנים מחיוב בגין שליטה וניהול של חברה בידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, ופטור למשך 10 שנים מחובת דיווח על הכנסה שמקורה בחו"ל ועל נכסים המצויים בחו"ל.  

19)צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק - ביום 30 בדצמבר 2007, חתם שר התמ"ת על צו ההרחבה להסכם הקיבוצי לביטוח פנסיוני מקיף במשק, המחייב את המעבידים לבטח את העובדים בפנסיה מקיפה. הוראות צו ההרחבה חלים על כל העובדים (לרבות עובדים במשרה חלקית) והמעבידים בישראל, החל מיום 1.1.2008.  צו הרחבה זה לא פוגע או גורע מזכויות עובדים עליהם חל הסדר פנסיה מיטיב ב 1/1/2008 . כמו כן,צו ההרחבה , לא פוגע בזכותו של עובד , שמופרשים בגין שכרו, כספים לקופת גמל , קרן השתלמות או כל ביטוח אחר שאינו ביטוח פנסיוני . מעביד אשר כבר מפריש לתוכנית ביטוח מנהלים עבור העובד בשיעורים הנהוגים של 5% גמל, 8.33% פיצויים אינו נדרש להגדיל את ההפרשות, וההפרשה לפנסיה תעשה מתוך מרכיב הפיצויים ע"פ החלטת העובד. חשוב מאוד לדאוג לכיסוי בביטוח פנסיוני של כל העובדים בעסק מכון שבעל העסק עלול להיות אחראי במקרה של אירוע ביטוחי לעובד אשר אינו מכוסה. מומלץ מאוד לפנות לסוכן ביטוח ולסדר תוכנית ביטוח לעובדים אשר אינם מכוסים עדיין  לרבות טיפול בנושא פיצויי פיטורין.

20)מחירי העברה – חובת תיעוד והצהרה לגבי קיום תנאי שוק בעסקאות בינלאומיות ב 29 בנובמבר 2006 פורסמו תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) 2006 ונכנס לתוקפו סעיף 85א לפקודת מס הכנסה המסדירים את סוגיית מחירי העברה בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים. החוק מחייב כי עסקה בינלאומית בין צדדים קשורים תדווח בהתאם לתנאי ומחירי שוק גם אם בפועל לא בוצעה במחירי שוק. לדוגמא חברת בת ישראלית מחייבת חברת אם אמריקאית עבור שירותי פיתוח מוצר. הדיווח לרשויות בישראל ע"י חברת הבת יהיה לפי מחירי שוק גם אם חברת הבת חייבה את חברת האם במחירים נמוכים ממחירי שוק. בעת הגשת הדוח השנתי יש לצרף טופס 1385 נפרד לכל עסקה ועסקה במידה והיו עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים.  הסעיף בחוק והתקנות קובעים גם את סמכות פקיד השומה לדרוש תוך 60 יום דיווח מיוחד שיכלול חקר שוק, וכן שיטות להשוואת מחירים למחיר שוק. כמו כן נקבעה אפשרות לקבלת אישור מקדמי מרשויות המס לגבי מחירי העברה בעסקה בינלאומית הצפויה להתבצע.

21)דיבידנד מחוץ לישראל – בהתאם להוראת שעה לשנת 2009 נקבע כי חברה ישראלית המקבלת דיבידנד מחברה זרה תחויב במס בשיעור של 5% בלבד במקום 25%! כמו כן החברה תוכל לקזז את המס שנוכה במקור בחוץ לארץ בעת חלוקת הדיבידנד. כל זאת בכפוף לכך שכספי הדיבידנד שימשו להשקעות בישראל במהלך שנת המס 2009 או תוך שנה מיום קבלת הדיבידנד בפועל. כמו כן על החברה לעמוד בתנאים נוספים הקבועים בחוק. המושג שימשו להשקעות בישראל הינו מושג רחב וכולל בין היתר השקעה במחקר לפיתוח, פירעון חוב לתושב ישראל, תשלום רבית על אג"ח הנסחרות בבורסה בישראל, או רכישה של אג"ח, רכישת ניירות ערך נסחרים בבורסה בישראל והחזקתם במשך שנה לפחות.

22)תיקוני חקיקה בעקבות פס"ד ורד פרי – בפס"ד ורד פרי התיר בית המשפט העליון ניכוי במס של הוצאות עבור טיפול בילדים הגם שזו הוצאה שאינה הוצאה ישירה בייצור הכנסה. בעקבות פס"ד דין זה שונה החוק ונקבע בו באופן מפורש כי לא יותרו בניכוי הוצאות שאינן כרוכות ושלובות בתהליך הטבעי של הפקת הכנסה ובמבנהו הטבעי של מקור ההכנסה. כדוגמה להוצאות כאילו החוק מציין בפירוש הוצאות שהוצאו לשם הגעה למקום העבודה וחזרה ממנו, והוצאות שהוצאו לשם טיפול בילד או אדם אחר או השגחה עליו. במקביל וכפיצוי על שלילת ניכוי הוצאות טיפול בילדים מעניק החוק (החל משנת המס 2012) נקודת זיכוי נוספת לאימהות עובדות ולמשפחות חד הוריות בעד כל ילד החל משנת לידתו ועד לשנת המס בה מלאו לו 5 שנים.

23)עדכונים לגבי בני זוג העובדים ביחד באותו עסק - בפס"ד שקורי חזר והזכיר בית המשפט כי על אף החזקות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה הרי שלאור פס"ד קלס רשאים בני זוג להוכיח כי הם משיגים הכנסה ממקור בלתי תלוי הגם שהיא נובעת מאותו עסק. ביהמ"ש הדגיש את זכותו של כל אחד מבני הזוג לשוויון בהשוואה לנישומים שאינם בני זוג ועל זכותם להגשים שאיפות בתחום הקריירה, העיסוק וכיו"ב. ביהמ"ש קבע כי יש לראות בסעיף 66(ד) כסעיף אנטי תכנוני ויש מקום לצמצם את האפשרות של בני זוג לעשות חישוב נפרד על הכנסה מיגיעה אישית רק כאשר נעשה שימוש לרעה בחישוב זה לשם הימנעות בלתי נאותה ממס. ביהמ"ש קבע כי התכלית האנטי תכנונית של סעיף 66(ד) תושג ע"י אימוץ  2 מבחנים: מבחן נחיצות התפקיד, ומבחן נאותות התמורה – על בני הזוג מוטלת חובת ההוכחה לסתור את חזקת התלות שבסעיף 66(ד) על ידי עמידה במבחנים אלו. כמו פסק ביהמ"ש כי סעיף 66(ה) הינו מסלול אפשרי נוסף ואינו המסלול הייחודי להתרת חישוב מס נפרד. עם כל זאת ראוי לזכור שפס"ד חדשני זה נקבע ע"י כב´ השופט מגן אלטוביה בבית המשפט המחוזי ועדיין כפוף להחלטה שונה במידה ותתקבל בבית המשפט העליון וכן לשינויי חקיקה במידה ויהיו.

בפס"ד כהן בית המשפט המחוזי בנצרת אישר חישוב נפרד לבני זוג העובדים יחד: בהמשך להלכת שקורי (עמ"ה 1250/05) שנתקבלה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב ביוני 2009, קבע גם ביהמ"ש המחוזי בנצרת (ביום 30.12.2009) בערעור שהגישו בני הזוג כהן בעמ"ה 1037/07, יצחק וענת כהן נגד פקיד שומה עפולה (הלכת כהן) כי מגיע לבני זוג העובדים יחד בחברה שבבעלותם חישוב מס נפרד. בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי מן הראיות שהובאו לפניו, הוא השתכנע כי השניים עובדים בחברה עבודת אמת, שניהם התנסו התנסות רבת שנים בתחום עיסוקיהם, משכורותיהם משקפות באופן סביר את השקעתם בעבודתם בחברה, אף שאלו נקבעות בידיהם, כמנהלים.

ביהמ"ש איננו רואה בשום אופן כי דווקא בשל היותם בני זוג נשואים יהא עליהם לשלם מס בסכום שיעלה על זה שישלמו שני שותפים, שאין ביניהם קשר של זוגיות.

ביהמ"ש מציין כי אין צורך לשכנע - כי בעבודת בני הזוג ישנה חלוקה שלפיה לכל אחד מן השניים לקוחות נפרדים, לפי סוגי ההתמחות (השונים) שיש בידי כל אחד מבני הזוג. ביהמ"ש קובע כי גם אם היו כל לקוחותיהם משותפים - הרי שלפי התמונה הכללית המצטיירת אודות טיב עבודתם ותרומתם האמיתית ליצירת הכנסה בחברה, היו זכאים לחישוב נפרד של המס, מכיוון שהכנסותיהם אינן תלויות זו בזו.

החלטה זו היא בהמשך להחלטתו של השופט אלטוביה מגן בהלכת שקורי (עמ"ה שקורי נגד פקיד שומה כפר סבא 1250/05) שניתנה ביום 11.6.2009 בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, החלטה שעליה הגישה רשות המיסים בישראל ערעור לביהמ"ש העליון שעומד עדיין ותלוי. ההחלטה היא בניגוד לפסיקה שנתקבלה בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע שבה לא קיבל ביהמ"ש את גישת החישוב הנפרד לבני זוג העובדים יחד. בפס"ד בעניין קבוצת ממן (ע"מ 550/06), שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 3.3.2010, אנו ממשיכים לראות את התבצרותו של בית המשפט בבאר שבע בדעה שלפיה עמדת רשות המסים היא כי ההוראות בפקודת מס הכנסה בדבר מיסוי בני זוג, הן הוראות שאינן ניתנות להתניה. עמדה שקובעת כי בני זוג בעלי שליטה חייבים במס מוגבר רק בשל עבודתם יחד; עמדה הממשיכה את הקו שנקט בית המשפט המחוזי בבאר שבע בהילכת ערן לס (עמ"ה 542/06) ובהילכת מלכיאלי (עמ"ה 540/08).

אנו רואים אפוא, שלמרות שיש פסיקה חיובית מאוד לגבי חישוב נפרד בשני פסקי דין חשובים – פס"ד שקורי ופס"ד כהן אך עם זאת יש גם פסיקה נגדית של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שאינה מאפשרת את החישוב הנפרד. כל הסוגיה הנ"ל עומדת ותלויה לפתחו של בית המשפט העליון אשר צפוי בשנה הקרובה להכריע בסוגיה. לאור הנסיבות האמורות  נראה שבמקרה של עבודת אמת ומשכורת המשקפת את התרומה לעסק ניתן להסתמך על פסקי הדין של שקורי וכהן. אולם ברצוננו להדגיש כי נישום אשר יסתמך על פסקי הדין שקורי וכהן חייב לדעת שכל עוד לא הוכרעה הסוגיה בבית המשפט העליון, הנישום חשוף לכך שבמהלך ביקורת, פקיד השומה ידרוש לתקן באופן של חישוב משותף את הדוחות שהוגשו על ידי הנישום. ובכך הנישום יהיה חייב להחליט האם הוא פונה לערכאות משפטיות או משלם את השומה אשר מן הסתם תהיה כרוכה עבורו בתשלום כספי ניכר.

24)דיווחים מקוונים למע"מ – ע"פ תיקון 37 לחוק מע"מ כחלק מהמאבק של רשות המיסים בחשבוניות פיקטיביות יחויבו עוסקים לעבור לדיווח מקוון ומפורט שיאפשר לרשות המיסים לבדוק ולעשות הצלבות על הדיווחים של העוסקים. הדיווח המקוון יתבצע ע"י העברת קובץ ממוחשב שיכלול בתוכו את פרטי כל חשבוניות המכירה שהיו בתקופת הדוח וכן את פרוט חשבוניות הרכישה שהיו בתקופה האמורה. הפרוט יכלול את מספרי החשבוניות, תאריך, שם ספק/הלקוח ומספר העוסק שלו וסכום העסקה. חובת הדיווח המקוון תחול באופן הדרגתי: מינואר 2010 חויבו עוסקים אשר חייבים בהנהלת חשבונות כפולה שמחזור עסקאותיהם בשנת 2009 עלה על 4 מיליון ₪. החל מחודש יולי 2010 הצטרפו לדיווח גם מלכ"רים ומוסדות כספיים אשר מספר המועסקים בהם בשנת 2009 עלה על 600, וכן עוסקים באילת ויהלומנים אשר מחזור עסקאותיהם בשנת 2009 עלה על 4 מיליון ₪. ב 1 בינואר 2011 יורחב היקף המדווחים לעוסקים שחייבים בהנהלת חשבונות כפולה וכן למלכ"רים שמספר המועסקים בהם בשנת 2010 היה לפחות 300. החל משנת 2012 יחויבו כל יתר העוסקים (למעט עוסקים שמחזור עסקאותיהם נמוך מ- 100,000 ₪ לשנה).  כמו כן במקביל החל משנת 2012 יוגדל מחזור העסקאות לעוסק פטור ל 100,000 ₪ בשנה.  כך שלמעשה כל העוסקים שאינם עוסקים פטורים יהיו חייבים בהגשת דוח מע"מ מקוון. לגבי עוסקים אשר כלולים באיחוד עוסקים לצורך מע"מ, המחזור הקובע לגביהם יהיה המחזור של התיק המאוחד.

כמו כן החל מ 1 בינואר 2010 על כל חשבונית ללקוח יש להדפיס את מספר העוסק של הלקוח (או תעודת הזהות). עסקים לא יוכלו לקזז מע"מ תשומות, כאשר סכום החשבונית לפני מע"מ מעל 5,000 ₪, אם החשבונית לא תכלול את מספר העוסק שלהם.

ללקוחות פרטיים או לקוחות שאינם מעוניינים בקיזוז המע"מ אין צורך ברישום מספר העוסק. הדוח המקוון אינו מחליף את הדוח התקופתי הרגיל אלא מתווסף לו, אולם החל מינואר 2012 הדוח המקוון יפטור את הצורך בדוח הרגיל.

כדי להיערך לשינויים הנ"ל יש לרכז את כל פרטי הלקוחות והספקים (שם, כתובת ומס´ עוסק) ולעדכנם בתוכנת הנהלת החשבונות. בנוסף לכך יש לוודא שבידי הספקים שלכם מופיע מספר העוסק המורשה המדויק שלכם כך שחשבוניות המס שיופקו על ידם יאפשרו לכם לתבוע את מס התשומות כחוק.

25)לתשומת לב המעבידים - קנסות גבוהים מוטלים על מעבידים אשר אינם ממלאים אחר הוראות של חוקי עבודה מסוימים  - לתשומת לב לקוחות המשרד המעסיקים עובדים -החל מיולי 2010 חלה הגברה משמעותית באכיפת חוקי העבודה ובנוסף לקנסות כספיים קיימת עכשיו גם אחריות פלילית של המעביד בשל אי קיום הוראות החוק. בגין הפרה של חוקי העבודה הנ"ל, אשר בחלקם כלל אינם ידועים לרוב המעבידים, מוטלים קנסות גבוהים שעלולים להגיע לאלפי שקלים.

החוקים הרלבנטיים הם :

1.חוק הודעה בדבר תנאי עבודה לעובד מיולי 2002 -  החוק קובע כי מעביד חייב למסור לעובד, תוך 30 יום מתחילת עבודתו, הודעה בכתב המפרטת את תנאי עבודתו, כדוגמת: זהות המעביד והעובד, תאריך תחילת העבודה, תיאור התפקיד, פרטי הממונה הישיר, שכר העבודה ומועדי תשלומו, הבסיס שלפיו משולם השכר (חודשי/שעתי/יומי/שבועי/קבלני), אורך יום/שבוע העבודה הרגיל, יום המנוחה השבועי, שעות העבודה תנאים סוציאליים והגופים אליהם מועברים התשלומים. טופס ההודעה לעובד חייב להימצא בתיק האישי של העובד . מעביד אשר אינו יכול להציג את טופס ההודעה לעובד בעת ביקורת של מפקח ממשרד התמ"ת,  מקבל קנס של 2,000 ₪ עבור כל עובד שלא קיבל הודעה.

2.חוק שכר המינימום – לפי סעיף 6ב לחוק זה חייב המעביד לתלות במקום הנראה לכולם מודעה המפרטת את גובה שכר המינימום במגזרים שונים ובהיקפי עבודה שונים. חוק שכר מינימום ( סעיף 14) – חובת תשלום שכר מינימום כבסיס. כל תשלומים האחרים       ( שעות נוספות, נסיעות, ביטוחים) יבואו כתוספת לשכר המינימום.

3.חוק עבודת נוער – אסור להעסיק בני נוער מעבר לשעה 11 בלילה, לא משנה אם זה משמשרות או לפי שעות או כל סוג העבודה. במיוחד זה רלוונטי לאולמי שמחות ומסעדות. קיימת אכיפה מוגברת של חוק זה. פנקס עבודה או אישור רפואי – חייב להיות ברשותו של המעביד עבור כל נער שהוא מעסיק.

4.חוק למניעת הטרדה מינית – מודעה המפרטת את חוק נגד הטרדה מינית חייבת להיות תלויה במקום הנראה לכולם. אם יש יותר מ -25 עובדים בארגון חייבים למנות עובדת (אישה) שתהיה אחראית על כל דבר הנוגע לחוק זה.

5.חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים – מודעה האוסרת את העישון במקום העבודה צריכה להיות תלויה על לוח המודעות.

6.הודעה על תקופת עבודה – כל עובד שסיים את עבודתו חייב לקבל הודעה על תקופת עבודה תוך 15 יום מיום הפסקת העבודה, ז"א עוד בתקופת הודעה מוקדמת.

המעביד הזהיר ישכיל להקפיד לתת הודעה על תנאי העבודה בכתב לכל עובד וכן יקפיד לתלות מודעות בלוח המודעות של המשרד / המפעל כנדרש ע"פ חוקי העבודה הנ"ל. האמור לעיל נועד רק להסב את תשומת לב לקוחותינו לבעיות הקיימות בהקשר לחוקי העבודה הנ"ל ואינו יכול להיות תחליף לייעוץ מקצועי. אנו ממליצים לכל מעביד לקבל ייעוץ מקצועי בנושא זה.

הננו לשירותכם לשאלות ולמתן הבהרות נוספות.

בכבוד רב, קיש ושות´ רואי חשבון